We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ה​מ​א​ס​ט​ר של ה​מ​ס​ק​י​נ​ט​י​י​פ

by המופע של ויקטור ג'קסון

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.
    Purchasable with gift card

      $5 USD  or more

     

1.
המוות ממולי, החיים מתחתי סופר את האמונות שלי, הו, אלוהי שתיקה רועמת מלווה את רחש תפילותיי תשובה נישאת ברוח ואומרת לי שדי מספיק חטאת ונאפת והתבוללת מספיק בזבת ת'חיים שלך, איך לא הבנת? כרטיס למסיבה הוא לא כרטיס לעולם הבא תוכל לחפש שם עד מחר ולא תמצא תשובה חוזר בתשובה... אז מה עכשיו, תתחיל להתבודד? תמצא לך שידוך? נכנס בך דיבוק? זה לא איזה טרנד אתה יורד מהפסים, להתחרד זה כמו לשים את אשתך על אי בודד עם בני סלע שיקנה לה נימוסים והליכות ניסים לא יגיעו מתרי"ג המצוות, יוסף, פה לא יעזור בית דין לא מאמין, שוב נתת תרומות? זה הכסף שחסכנו לזונות ולסמים לא מצאת שום תשובה זו רק תגובה לתקופה בה חשבת כמו כולם שקטמין זו תרופה בה קבענו אנ.או.די זו לא חברת תעופה זו משפחה, לא האמנתי שאתה תביא את סופה אין ראפרים עם שטריימל תעשייה שלמה שחיה כבר שנים על הסרטים של קוני ליימל ללייבל או לשטעטל, תחליט, אתה צועד על חבל דק מאוד, תביט למטה ולא דמיינת תהום שלמה נפערה בנינו אני לא מתכוון לעשן ביום שישי בשביל שנינו אני לא אזיין בשביל שנינו, טוב, אאונן בשביל שנינו לא ארצח, לא אנאף, לא אחמוד בשביל שנינו פעם בכלל נתת מעשר בשנת שמיטה? היינו זוללים בייקון עם שוקו במיטה וכשבעלת נידות לא הבעת חרטה יוסף, אני לא מאמין עליך, דווקא אתה? חוזר בתשובה... עכשיו אני דתי ואני עשוי ללא חת אני לא רוצה לקלל כדי לא לצאת מושחת אולי בכל זאת אדחוף מילה גסה אחת שאפילו הרבי לא ישים לב שאגיד אותחת. חוזר בתשובה..
2.
אני עדיין ראפר, גם הסכין לצווארי מעל ראשי החבל בכיסא החשמלי אל מול התליינים שמעשנים בלימוזינה גם אם המציאות נראית חדה כמו גיליוטינה אני עדיין ראפר גם יגמרו כל התקוות גם תבוא אפוקליפסה, לא יקחו זאת ממני כשיפלו כל החומות ויצעקו ברחובות "היש עוד ראפר בעולם?" אקום ואתוודה: "הנני" אני עדיין ראפר, פקח עיניים במיטה בצדו השני של העולם, אבל לא תברח ממי שאתה ואני? עדיין ראפר עדיין בן בריתה של הפואטיקה עדיין אמן שליטה במיקרופון, לשון עם טכניקה ששני דברים טבועים בו – א. היפ הופ ב. גנטיקה וואו, אתה פשוט עדיין ראפר מתעורר ומתמתח כמו ראפר שוטף את הפנים ומצחצח כמו ראפר יורד במדרגות ומתקלח כמו ראפר שוכח את המפתחות בסטארטר כמו ראפר, כמו ראפר קורא דה מרקר, שותה תה לימון כמו ראפר עם קוואקר וקרואסון כמו ראפר בפקק באיילון יש לי פנצ'ר, מאכער, שלא תחליף לי את הטמבון, אני עדיין ראפר כן, אני עדיין ראפר, גם לא חשקתי בגורל אחר גם אם החוק אסר זאת לא הייתי מסתתר הייתי עומד בראש חוצות, פורש ידיים ואומר – אני אחרון החסידים המובהקים של מר סופר! כן, מר סופר ידע לספור אותם היה סופר הכול ולא ספר אף אחד היה יושב רגל על רגל בטירה כמו ערפד וכל מי שראה אותו ידע שזה המאסטר אני עדיין ראפר... כראפר, קשה לי להסתגל לקצב שהם מכתיבים לשחק את המשחק עם מכוניות ועם רובים אנחנו אנ.או.די שומרים מרחק, לא מתקרבים טוב, אולי במילואים וגם אז רק כי חייבים וכשיוצאים בערבים של יום שישי כולם קשובים אוהבים לקרוא שירה סביב מדורה ונגנבים כי כשפושקין פוגע, מתעתע, עם מצלול שנוגע אני מתמסטל, לא מסמים, אלא מאונומטופיאה כשיתחילו יריות ברחובות לא נחליף מחסניות אלא נקרא בראש חוצות: "כולם לרוץ להתחבא!" וכאן המקום אולי לקום ולהודות - הבחורות, הן לא באות לא בקלות ולא הרבה ולא גדלתי בשכונות לא השתתפתי בקטטות לא חוויתי על בשרי, לצערי, שום מצוקות וממוצע הבגרויות שלי הוא אלף זה נכון אז כלב בן כלב ניפגש בטכניון לא רצחתי בערב, לא גדלתי על החרב לא שלפתי שום אקדח ולא חבשתי כובע גרב לא ראיתי יריות ברחובות הייתי טרף לא בניתי כנופיות ולא יריתי בשריף לא בחרתי חברים על פי מידת המכנסיים לא נלקחתי מהגן הציבורי בנחושתיים לא מחיתי הדמעות על מות ילדות בטרם עת בכל זאת אני ראפר שעוד חי ובועט מזדקן ומתקרח כמו ראפר קופץ לחברים ומתארח כמו ראפר הולך לחוף הים ומתמרח כמו ראפר מכוון את השעון בוידאו כי קפץ השאלטר צופה בטלוויזיה ונשאר ער לא חייב דין וחשבון, אשתי יצאה לאפטר פארטי הרשיתי, אני ראפר ליברלי ושרמנטי איזה ראפר, הא? חרא אל תהיה כזה אנטי אני עדיין ראפר... אני עדיין ראפר עדיין ראפר, זה אני עדיין לא מזהים ברחוב עדיין אלמוני אבל זכרו את השם יוסף כי הוא חושף את הטורף שבי זכרו את השיניים שנעצתם בבשרי
3.
לילה, סערה, אחד עשר בדצמבר נשארתי במשרד עד מאוחר כי אני גבר כוס שיכר, ביד סיגר, שלט "מזל טוב" על הדלת... גם כן יום הולדת... ואז היא, ספוגה בגשם, נכנסה לחדר מהרגע הראשון ידעתי שלא יצא מזה שום טוב היא היתה מלאך רטוב מהסוג המסוכן ביותר עיניים שהיו גורמות לאנ.או.די להתמסחר -מטריות יצאו מהאופנה? שאלתי, היא אמרה: -סליחה? היא טיפטפה על הרצפה שלי יפה ושותקת היתה מבוכה, עוד קיוויתי שהיא תבין את הבדיחה אם הייתי בן אדם הייתי מגיש לה מגבת -טוב, בכל מקרה אנחנו סגורים, את יכולה לבוא מחר. -אתה ג'ו? -מי שואל? -שרה בנט. שם מוכר.. -למדנו יחד בתיכון, אתה זוכר אותי? -לא, צר לי. אמרתי, רק להראות לה כמה לא אכפת לי אבל בעצם כן זכרתי... -נו, עבר זמן רב, זה מגוחך... ...ושאלתי את עצמי אם זה אומר שכן אכפת לי בהכרח -שכח מזה. אחותי נעלמה סתם כך, וזה... -מטריד אותך. -מן הסתם, היא לא אחת שתקום ותברח. וגם... -פנית למשטרה? -מה הטעם? גם כך כולם מושחתים. -תראי, גברת... -בנט. -כן... הרבה אנשים נעלמים... -אני צריכה אותך, ג'ו! עכשיו היא עמדה מאוד קרוב יכולתי להריח את הרחוב כמו בושם משכר -אומרים שאתה הטוב ביותר. -גברת בנט! -קרא לי שרה... ידעתי שהיא משקרת כולם יודעים שאני חרא שמתי את מוזיקת הזיונים שלי ולקחתי אותה כאילו אין מחר...
4.
מעלית 02:07
מעלית קומה חמישית, פרצוף בעינית מתח פצצתי בפתח, באים להקליט שים אותי על הביט הזה לפני שיהיה מאוחר זה הקצב המעולה שעושה אותי מאושר זרוק אותי על המיקרופון, בדוק שהוא מחובר ובחורות יודעות שג'ים שותה עם שתיים סוכר כן, כי מרוב עוצמה בוכים לי: זה לא ראפ זה rape אני ממשיך לסתום פיות כי אני המאסטר של המסקינטייפ ואם הביט יכל להביט הוא היה מצית אותך כמו ציקלופ חסידי אפריל אוניל - אני עם רוקסטדי וביבופ תרחיק את האמה מהישבן, תנמיך את הסינתפופ תצמיד את המחט לתקליט ויניל, תרביץ בי היפ הופ אני רבגוני, תוקע קוויאר באבולעפיה האורים והתומים לזיונים וגיאוגרפיה מה רבה היא תרומתו של מגלן לקרטוגרפיה אני משכיל שזה מגעיל, מצמיד לטקסט ביבליוגרפיה זו ראסיה, מתוך מרכז אסיה, מהפרברים של יבנה בואכה מזכרת בתיה דרומית לדגניה, נתניה, צפונית לבניה, גאליה, מתוך ג'אבליה זה מגיע מתוך... נו מה נהיה? איפה זה? זה בא ישר מתוך דטרויט שבאמריקה עם הראפארודיה והראפואטיקה אתיקה כולה תוצרת חוץ כמו ג'סיקה קלוט את הבחורות, את דבורה, אורה, דרורה וגם אתי כאן בארץ קעתיתָ קעתיתָ קעתיתָ קעתיתָ אם את כל כך שונאת אותה אז למה באת איתה? רחובות שמלאים בבחורות ויריות תגיד לי איפה כל זה קורה? בארץ קעתיתָ מייצג את הדור שגדל על שאלתיאל קוואק ועליקמא כשאתם שמעתם טופאק, אני קליסקי ונחמה תגידו לי למה כשאני שואל אם זאב יקבל את פרס ישראל אומרים לי "ג'ימבו, היי, זה דיבורים בעלמא" על מה אתה מדבר איתי בלועזית שאין לי famous face? אפילו טיפקס חברים שלי ב myspace מייצג את הדור שעדיין אומר "גזור-הדבק" ולא "copy-paste" ואנ'לא נשמע יותר טוב ביידיש, פערשטייסט? בכתבות הבני זונות אומרים שג'עפר מתחזה ושליאגה-מיש כפיל פעלולים, שקרים, אתה הוזה?! קמינר, ג'ימבו ג'יי הכי רזה מכאן ועד לסאן חוזה ואין כאן עוררין ואין עוד אי ואתה מת על זה ישר מתוך דטרויט שבאמריקה עם הראפארודיה והראפואטיקה אתיקה כולה תוצרת חוץ כמו ג'סיקה קלוט את הבחורות, את דבורה, אורה, דרורה וגם אתי כאן
5.
מי אני..? אני שנישאתי על כנפי ציפור מדבר ועל אדמת טרשים כמו פרח בר פרחתי שטרם נולדתי כבר הפכתי שם דבר אך המחר אמר לי: "ג'ימי, בוא גיבור" אז באתי אני שנאבקתי בידיים חשופות על אדמה שמדממת מגבולות שקבעתי ביטויים שטבעתי עוד שגורים בפיות פי הפיק מרגליות בנים שמונה גידלתי ורוממתי אני האתוס, המיתוס, תמצית ההגשמה הליפ-גלוס על שפתיה הצוחקות של האומה אני התקומה, הגבורה, התחייה אני זה שתיבל את פצעיו החשופים של השטן עם מלחיה וצחק כלב נחיה של העולם שהשתגע ובעוורנו שתק אני, האידיאה, המספר הכול יודע מי אני? אני המדע המדויק עכשיו, לא יודע מי אתה, אני מה שאמרתי ואמרתי מי אני והתכוונתי כשטענתי זה מי שאני, מי אני? אני זה זה ואין כאן עוררין ואין עוד אי ואתה מת על זה זה..? ב-1985 המצאתי את החיים הסגנון שלי שוטף את התופים בנעורים ב-1986 הגיתי את המילים עד שהגעתי כולם דיברו בשפת הסימנים כי המילים שלי לא אומרות הרבה הן אומרות הכל ב-1987 המצאתי את המחול כי כשהתחלתי ללכת אמרו לי: "וואלה, זה ככה" עד שבאתי אני כולם הלכו על ארבע אל תדבר איתי על זה אני המלך של זה אני המלך של זה אני המלך של זה וכשאמא אמרה לי: "נוח בני, השלם עם אלוהיך אל יפלו פניך, נוח אף אחד לא מושלם כל תבל מושחתת" אמרתי: "שקט, שקט, שקט על מה את מדברת, אני זה העולם השמש לא זורחת לפני שאני קם" רבותיי, אני מפחד למצמץ יותר מדי מחוץ לטווח הראייה שלי כלום לא קיים נופלות מעצמות בגלל גרגר חול בעיני רבותיי, בסיפור הזה אין אף אחד אחר אתה השקר שהמצאתי שיהיה מעניין יותר אל תדבר איתי על זה אני המלך של זה אני המלך של זה אני המלך של זה
6.
אף פעם לא הייתי איש מושך הייתי הולך ברחוב ומסתבך חוטי התיל ברגליי וברקע קול צחוקך כי לא הייתי איש מושך את מבינה הייתי מבקש את חברתך במין גמגום חותך ולא מושך כזה ורק הרגשתי איך אני עפר ואפר לרגלך רגלך כן כי רק רגל אחת הראית לי, זה הכל תמיד תהיתי אם ישנה גם רגל שמאל... ואם איננה איך זה לא מעדת בפני כי נשים, את מבינה אף פעם לא נפלו לרגלי אף פעם לא ידעתי מה לומר מתי ושאלות, תעלומות הציפו את חיי כמו- איך הנפת את שיערך הרטוב לאחור והעברת את העולם להילוך איטי? רסיסי המים כמו קפאו באוויר יהלומים להרף עין איך? איפה הכפתור? מה הנוסחה? ואיך אני מנהיג המרד נגד כח המשיכה אישה את כמו חניה ברוורס של מישהו אחר אי אפשר להוריד ממך את המבט אח, אך אין מקלט, את כמו מזל"ט את מונוסודיום גלוטמט תני לי מהמלח המתוק שלך תחת עזבי הכל תני לי תחת תנו לי תחת תנו לי ללקק את השפתיים לפני שאומר את המילה הזאת שוב תחת מה טוב בתחת? מה לא טוב בתחת? הכל טוב בתחת. מושלם כמה יופי כמה הגיון פעמיים ת' באמצע ח' זה גם פלינדרום זה לא סתם בשר מכוסה תחתונים זו הוכחה שהאל בפרטים הקטנים תנו לי ישבן ואתן את חיי אלוהיי עשה שהישבן הזה יהיה קופה רושמת ולשוני תהיה כרטיס אשראי (לא הייתי איש מושך לא ליטפתי ישבנך כל כך לא ידעתי איך שנעשיתי חולה מזל שעכשיו אני כן איש מושך.. ועכשיו אני מזיין מלא)

about

יואב הפקות מציגים - המאסטר של המסקינטייפ

ג'ימבו ג'יי – שירה וקולות
יוסף סירטיש – שירה וקולות
איציק פצצתי – הפקה מוסיקלית, כלים, תכנותים וקולות
נלסון – כלי הקשה

מילות השירים: ג'. ג'יי, י. סירטיש
לחנים: ג'. ג'יי, י. סירטיש, א. פצצתי

הוקלט ובושל ע"י איציק פצצתי באולפני פצצתי
מאסטרינג: אבישי ספיר
עיצוב עטיפה: טל גרנות

credits

released January 2, 2011

license

all rights reserved

tags

about

The Victor Jackson Show Israel

contact / help

Contact The Victor Jackson Show

Streaming and
Download help

Report this album or account

If you like המאסטר של המסקינטייפ, you may also like: